מדובר כמובן באבסורד מוחלט. התרגלנו לכך שמתקיים יחס הפוך בין חשיבות העבודה לבין גובה השכר של מנהלי עמותות המספקות שירותים חיוניים, לעיתים בפריסה ארצית וחולשות על תקציבים שמגיעים לעשרות ואף מאות מיליוני שקלים בשנה. למעשה, רוב מנהלי העמותות משתכרים בין 10,000 ל-15,000 שקלים בחודש ברוטו. המשכורת הממוצעת לעובדי עמותות עומדת על כ-7,000 ש"ח בחודש. מדובר בלעג לרש עבור מי שעושים עבודת קודש בעלת חשיבות אדירה עבור מדינת ישראל. לשם השוואה, השכר הממוצע במגזר הציבורי כמעט כפול.

השכר הנמוך מקשה מאוד על עמותות למצוא עובדים. למרות הרצון לתרום ולעשות עבודה משמעותית, מבלי יכולת להתחרות בענפים אחרים במשק, אנשים איכותיים לא תמיד ששים לקבל הצעות כל כך לא מתגמלות, ומוצאים את דרכם למגזר הפרטי, לעיתים למשרות שתרומתן לחברה נופלות בהרבה מזו של העמותות.

למצב זה יש השפעה ישירה על המציאות הישראלית. מערכת הרווחה בישראל מוחזקת במידה רבה על ידי המגזר השלישי, שמסייע לאנשים עם מוגבלויות, נפגעות אלימות, נוער בסיכון, חולים במחלות כרוניות וקשות, ניצולי שואה ואנשים הרעבים ללחם. הוא מטפח יצירה מקורית ואת עולם התרבות. עבודתן של העמותות מעצבת את המציאות הישראלית ואת עתיד המדינה. ללא יכולת לקיים בצורה ראויה את העמותות, תחומים רבים בחברה הישראלית נותרים מופקרים. הציפייה שהעמותות יתנהלו מעצמן וישרתו את האוכלוסיות הרבות שזקוקות להן, ללא כוח אדם שמשתכר באופן הוגן ורואי, אינה סבירה.

למרות החשיבות הבלתי מעורערת של עבודתם של מנהלי העמותות, הציפיה החברתית משום מה היא שהם ישתכרו נמוך, שהרי מי שעובד לשם שמים כביכול לא ראוי לתגמול ראוי. למרבה הצער, תפיסה זו רווחת גם בקרב תורמים רבים. אלה מעדיפים, גם אם ממניעים ראויים, שתרומתם תגיע ישירות לאלה שמשתמשים בשירותי העמותות ולא לעובדיהן. אך לא ניתן להפריד בין השניים: במציאות התחרותית של המשק הישראלי, כדי לספק שירותים ראויים צריך אנשים איכותיים, ויש לוודא שאלה יתוגמלו באופן ראוי.

כשם שאנחנו מעוניינים שהאנשים שמנהלים את חיינו בממשלה ובשירות הציבורי יהיו ברמה הגבוהה ביותר, האינטרס הציבורי של כולנו הוא שאנשים איכותיים ומסורים יאיישו את המגזר השלישי. כשחלקים גדולים כל כך מניהול המציאות הישראלית ושיפורה נופל על כתפי מנהלי העמותות, לא אמור להיות דבר יותר מובן מאליו מאשר שאלה יקבלו את השכר המגיע להם. חיזוק המגזר השלישי משקף סדר עדיפויות בריא עבור החברה שלנו.

הפוסט על הסטנדרט הכפול ביחס הציבורי כלפי שכר מנהלי העמותות הופיע ראשון בפלטק את שחם

המגזר השלישי בישראל מעסיק כ-250 אלף איש, ומספק שירותים חשובים בתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה, איכות הסביבה, התרבות, הספורט ועוד. זהו אחד מיסודותיה של חברה מתפקדת ובריאה, וכל מהותו היא לפעול באזורים ובנושאים שהמדינה לא מטפלת בהם. באופן אידאלי המדינה פועלת בהרמוניה ובשיתוף עם עמותות המגזר השלישי, ובעזרתן היא מספקת לאזרחיה שירותי חינוך, רווחה ובריאות. לכן, למעשה, המדינה צריכה להבין שטובת העמותות היא בעצם טובתה שלה.

אך האם המדינה באמת פועלת באופן הזה? כדי שזה יקרה, המדינה צריכה להבטיח למגזר השלישי קיום תקין ולאפשר לו לשמור על אספקת חמצן סדירה.

פוטנציאל התרומות בישראל גדול מאוד. בכל שנה יש עלייה של כ-10% בסך התרומות, אך שנים רבות אחוז הפטור ממס לא שונה. המלכ"רים מייצרים רווחים שאינם מספיקים לקיים את שגרת פעילותם ונסמכים על פילנתרופיה כדי להתקיים. כל מי שמכיר את עולם העמותות יודע שקיים צורך מתמשך במשאבים ובחידוש מקורות המימון. אך יש פער תמידי בין הרצוי למצוי, פער שהתרחב ביתר שאת בשנתיים האחרונות.

בשנת 2018 סך התרומות לעמותות הגיע לכ-19 מיליארד שקל. כמחצית מהסכום הגיעה מחו"ל. אמנם בשנה האחרונה סך התרומות עלה, אך רק לתחומים שנתפסו כחיוניים להתמודדות עם משבר הקורונה, כמו בתי חולים, עמותות המעניקות סיוע נפשי דרך הטלפון או האינטרנט ועמותות המסייעות לנפגעות ונפגעי אלימות. רבות מהעמותות האחרות, העוסקות בנושאים לא פחות חשובים בשגרה, מצאו את עצמן מול שוקת שבורה.

במצב הקיים מדינת ישראל צריכה לעודד אנשים לתרום, והיא אינה עושה זאת. אין ישות משפטית הנקראת "קרן", אין הקלות במס למי שמבקש להקים קרן פילנתרופית, הפטור ממס לתורמים בגובה 35% היורדים ממס ניתן רק לכ-7,000 עמותות, והוא מוגבל לסכום של כ-9 מיליון שקל לאדם בשנה. הגדלת הפטור על תרומות ב-5% תעלה למדינה כ-80 מיליון שקל בשנה – עלות צנועה עבור המדינה, שעשויה להניב לעמותות מאות מיליוני שקלים באמצעות תמריצים לתורמים.

זה עדיין רחוק מהטבת המס בחלק מארצות אירופה, ארצות הברית וקנדה. בארצות הברית למשל, ארץ הפילנתרופיה, כבר הבינו את כוחו של הכלי הזה, והמדינה מכירה בתרומות לצורכי מסים, ואכן סך התרומות השנתיות מגיע ל-400 מיליארד דולר. המדינה מעודדת אנשים אמידים לתרום באמצעות פטור ממס העשוי להגיע עד 50% מגובה התרומה. מענקים אלה משחררים חלקית את הממשל מתפקידו להחזיק מלכ"רים, העושים עבודה חשובה לטובת הציבור.

בצעד הזה טמון פוטנציאל גדול למתן פתרון לבעיות קשות במדינה בתחומי הרווחה, הבריאות והעוני. כך הכסף הגדול הנעשה על גבם של האזרחים יחזור לאלה שבאמת זקוקים לו – החלשים בחברה, ומדינת ישראל שאינה יכולה לשאת בעומס הצרכים הרבים, תצא נשכרת. כדי ששינוי כזה יקרה יש להוביל חקיקה להטבות מס נרחבות יותר לתורמים, ובמקביל לחזק את הקשרים בין עמותות ספציפיות לתורמים שחולקים את השקפת העולם שהן מקדמות.

ממשלת השינוי התחייבה לשנות את המציאות שירשה, להיות קשובה לצורכי החברה ולפעול לתיקון הליקויים הרבים. יש ביכולתה לעשות מהלך אחד בסיסי, שאף יחסוך למדינה כסף רב ממענקים והעברות תקציביות למלכ"רים: הגדלת הפטור ממס לתרומות, צעד שיוסיף תורמים חדשים לענף ויעודד תורמים קיימים להגדיל את היקף הסיוע. העולם כבר הבין מה שבישראל עדיין לא הבינו, שזה למעשה אינטרס שלה. בסופו של יום מגזר שלישי חזק מסייע למדינה לספק שירותים חיוניים לאזרחיה.

הפוסט כך נעודד את הישראלים לתרום יותר לעמותות הופיע ראשון בפלטק את שחם

למרות זאת, גייסי כספים של עמותות ממשיכים לבקש תמיכה מיהודים מעבר לים. גם הסוכנות היהודית, קק"ל וקרן היסוד משקיעות משאבים רבים בהפעלת מאות שליחים בחו"ל לצורך גיוס משאבים כאשר בישראל יש פוטנציאל גדול של נתינה פילנתרופית.

חלק מעשירי הארץ החלו לתת סכומים משמעותיים להנצחה ולבניית בניינים למרות שעד לפני כמה שנים, מי שביקש לבנות בניין או אגף היה לרוב פונה ליהודים עשירים בחו"ל. כך למשל, משפ' תד אריסון תורמת מאות מליוני שקלים, חלק להנצחת אבי המשפחה. משפ' עזריאלי תרמה לאחרונה 50 מיליון דולר למכון ויצמן. משפ' ורטהיימר בנתה מגדל אשפוז בבית חולים בחיפה. חיים כצמן בונה בית חולים אונקולוגי לזכר אשתו בבית חולים העמק בעפולה ועוד ועוד. המוזיאונים הגדולים בישראל, תאטראות ואוניברסיטאות זוכים למענקים נדיבים מעשירי ישראל.

מעבר לעליית היקף התרומות, קיימת גם מגמה של הקמת עמותות בידי אנשים אמידים סביב נושאים הקרובים ללבם והם לרוב מעורבים בצורה אינטנסיבית בנעשה בעמותה, חברים בהנהלתה ומסייעים בגיוס כספים מחבריהם וממקורות נוספים.

יזם ההייטק, רוני צארום ביקש לחנך בני נוער ליזמות עסקית והקים את יוניסטרים.

היזמים והנדבנים איתן ורטהיימר, מש' לנדאו, רוני דואק, שולה רקאנטי, אבי נאור, שולה מוזס, יהודית יובל רקאנטי, דבורה סילבר ועוד כ-30 אנשים אמידים הקימו יוזמות המנוהלות על ידם לטובת החברה בישראל. כדי למנף את השקעתם, הם סוחפים אחריהם קרנות ומוסדות, ובעזרת כספם יותר קל להם לשכנע אחרים להצטרף ליוזמה. הגופים השותפים הם בדרך כלל משרדי הממשלה, הסוכנות, הג'וינט וקרנות גדולות (כמו קרן רש"י), וקרן רוטשילד קיסריה.

אין הערכה מדויקת של שווי העושר של אנשים אמידים בישראל. רובו סמוי מהעין. אין ספק שהוא מגיע לכדי למעלה מ- 400 מיליארד דולר. לאחרונה עברו מספר מיליארדים להתגורר בישראל והם הוסיפו נתח גדול לעושר בארץ ולתרומות בה. זאת ועוד, ישראל מזנקת לצמרת המדינות המובילות במיליארדים לנפש. פטריק דרהי, מרים אדלסון, פרנק לאווי, עידן עופר, משפ' מיכאלשווילי, סילבן אדמס, רות פרסול, ליאוניד נבזלין ועוד, כולם תורמים מהונם בישראל, בעיקר לבניינים. אמנם כחצי מהתרומות בארץ מגיעות עדיין מחו"ל (חצי מ- 19 מיליארד בשנת 2019) אבל נתח התרומות הישראליות הולך וגדל.

טוב יעשו גייסי כספים אם יתנו משקל יתר לכסף הישראלי "מתחת לפנס" שעה שההיענות של קרנות ותורמים מעבר לים הולכת וקטנה.

הפוסט מהפכת הפילנתרופיה בישראל הופיע ראשון בפלטק את שחם

היה לנו כסף רב והשקענו בהכנת חומר תדמיתי על המוסד החינוכי שכלל ברושורים, סרטונים, חולצות, פלקטים, דוחות שנתיים ועוד. כאשר הייתה מגיעה משלחת של תורמים אמריקאים, חילקנו להן כהרגלנו שפע של חומר תדמיתי על המוסד החינוכי. בסיום הביקור מצאנו שהם השאירו מאחור את רוב החומרים והמתנות ולקחו עימם רק את הדוח השנתי. חוברת צבעונית קצרה מאד עם תמונות, פירוט תקציבים ושמות תורמים. 

ייחודי של הדוח השנתי 

בדוח השנתי ניתן למצוא לא מעט חומר תדמיתי לעמותה ועל מידע רב על פעילותה בשנה החולפת. הדוח מסכם את פעילות העמותה והישגיה, מתאר את מטרותיה, את השפעתה ומציג סיפורים אישיים, תמונות וסיכום תקציבי. אלה היבטים חשובים מאד בדבר גיוס משקיעים ולגיוס תורמים. בשונה מחומר תדמיתי אחר, בדוח ניתן למצוא הוכחות למה שהתרחש. אירועים, פרויקטים שיצאו לפועל. הכל כבר נעשה ונמדד וזה דבר מעניין וחשוב. 

חומרים תדמיתיים בעידן האינטרנט 

בשנים האחרונות החומרים התדמיתיים נמצאים לרוב ברשת. יש חשיבות רבה לאתר העמותה שצריך להיות מעניין, משקף, קצר ואטרקטיבי. יש לכלול בו את כל מה שהופיע בדוח השנתי.חומר תדמיתי לעמותה חייב בעדכון כל מספר חודשים, יש להוסיף לו אזכורים מהתקשורת, עדכונים על הצלחות והשיגים. 

החומר התדמיתי של העמותה ניתן לשינוי ועדכון מתמיד. גם ברשתות החברתיות יש להשקיע מאמץ. עמוד הפייסבוק של העמותה חייב להיות פעיל ודינמי. יש חשיבות לערב את הקוראים, "לצוד" לייקים על ידי סקרים ואינטראקציה מתמשכת. קרנות השקעה וקרנות פילנתרופיות, תורמים ובעלי חברות יבדקו בשבע עיניים את חומרי התדמית לפני החלטתם על מענק. כל לייק הניתן לעמותה הוא למעשה פוטנציאל לתרומה וכדאי ליצור קשר עם כל אוהדי עמוד הפייסבוק שלכם.  

 בנוסף, שמה של העמותה הוא חשוב מאד. שם אשר מייצג את פעילות העמותה מקדם מאד את תדמיתה ויחסי הציבור שלה. למשל "אתגרים", "נגישות ישראל", "חיבוק ראשון", "ער"ן", "אנוש" ועוד. כדאי לחשוב על שם קליט ומקורי אשר יבדל את העמותה ויסייע למתג אותה. 

 גיוס הכספים הינו פועל יוצא של תדמית העמותה. ככל שהיא תהיה חיובית, כך יוקל תהליך גיוס הכספים לעמותה.

הפוסט חומר תדמיתי לעמותה וחשיבותו בתהליך לגיוס הכספים עבורה הופיע ראשון בפלטק את שחם

בחגיגות ה-60 לתזמורת הפילהרמונית הישראלית, אשר נערכו בשנת 1998, גויסו כ-400 אלף שקלים. זה אומנם נשמע סכום מרשים, אך הוא מתגמד לעומת הסכום שגויס עשור לאחר מכן, כאשר התזמורת ציינה שבעים שנות פעילות: במסגרת החגיגות נאספו באמצעות גיוס הון מתורמים פרטיים – לא פחות משמונה מיליון שקלים. הקפיצה הזו מעידה על מגמה נרחבת ומשמעותית יותר: הפילנתרופיה הישראלית עשתה קפיצה גדולה בעשור האחרון. הונם של עשירי ישראל גדל מאד. הם למדו מעמיתיהם בארה"ב ורבים מהם תורמים סכומים משמעותיים לעמותות.

מימון המונים – גיוס הון בשיטה חדשה (יחסית)

אתרי גיוס המונים (crowdfunding) החלו לפעול לפני מספר שנים. העמותות מנצלות אפיק זה ופונות ישירות לציבור הרחב ומגייסות מימון עבור פרויקטים מגוונים. לדוגמה, "חוות חופש" שהיא עמותה יחסית חדשה ששמה לה למטרה לחנך לחמלה וסבלנות כלפי כל בעלי החיים, גייסה תוך מספר שבועות 400 אלף שקלים מציבור תומכיה. יש בארץ כעשרה אתרים לגיוס המונים ובחו"ל ישנם מאות. עד היום גויסו עשרות מיליונים לעמותות באמצעות אפיק זה.

בשנים האחרונות התארגנו כ- 20 פילנתרופים גדולים ופתחו ביוזמה הנקראת "יכולים נותנים". הם עוסקים בקידום תרבות הנתינה בארץ, במחקר וסטטיסטיקה בנושא ובצירוף עוד אנשים פרטיים אמידים למעגל הנתינה. לפני מספר חודשים התקיים כנס ראשון מסוגו על פילנתרופיה בישראל בו השתתפו כ-170 תורמים גדולים ומנהלי קרנות. צעדים אלה מקדמים מאד את התרומה בארץ, בעיקר מאנשים פרטים שצברו הון ומבקשים לחלוק אותו עם הציבור הרחב ולקדם מטרות הקרובות לליבם.

מיזמים יצירתיים לגיוס הון

מיזם חדש ופורץ דרך בשם ״עיגול לטובה״ קיים בישראל מאז שנת 2009 ומטרותו היא גיוס הון בדרך יצירתית. במסגרתו אנשים פרטיים מעגלים את חיוביהם בכרטיס האשראי וכסף זה נתרם לעמותות שונות לבחירתם. כ-200 אלף בני אדם השתמשו עד כה במיזם, ומדי חודש נאספים דרכו כשמונה מיליון שקלים לטובת כ-150 עמותות. מעגל זה של תורמים ועמותות יגדל כל שנה יותר ויותר.

ישראלים אמידים נותנים בשנים האחרונות יותר ויותר כסף להקמת בניינים במוזיאונים הגדולים, בבתי חולים, במוסדות תרבות ובאוניברסיטאות. חיים כצמן, משפחת עזריאלי, משפחת ורטהיימר, משפחת צוקר, משפחת הורביץ, משפחת שטיינמץ, משפחת אריסון ורבים אחרים הנציחו את יקיריהם. התרומות נעות בין 20 מיליון למאה מיליון שקלים לתרומה, סדרי גודל שלא היו רווחים לפני כעשור. רוב הבניינים עד אז נתרמו על ידי תורמים מחו"ל, בעיקר מארה"ב.

לפני שנים, חלק גדול מהתרומות ניתנו לארגונים של אנשים עם מוגבלויות, עיוורים, חירשים, ילדים אוטיסטים ועוד. בשנים האחרונות, ארגוני חינוך, תרבות, רווחת בעלי חיים וזכויות אזרח הם אלה שזוכים במרב התרומות.

העושר המשפחתי בארץ הולך וגדל ולמרות זאת גיוס כספים לעמותות בארץ עדיין אינו מספיק פשוט. גייסי הכספים בארץ חוששים לרב לפנות לאנשים אמידים. וועדי מנהלים פעילים ותורמים נעדרים כמעט לגמרי מנוף העמותות, דבר המקשה על איש המקצוע בגיוס כספים להרחיב את מעגל התורמים הפוטנציאליים שניתן לעבוד עימם.

פילנתרופים אמריקאים כמו ביל ומלינדה גייטס, מארק צוקרברג ורבים אחרים מעמק הסיליקון, הפכו בארה"ב לגיבורי תרבות ואילו בישראל היחס לעשירים ולתורמים רווי בביקורת ובקנאה. דרוש כאן שינוי חברתי אשר ידרבן את העשירים לתרום תוך הערכה, הוקרה וכבוד.

בניגוד לארה״ב למשל, המכירה בתרומות לצרכי מסים, מדינת ישראל לא מעודדת אנשים לתרום. אין ישות משפטית הנקראת "קרן". אין הקלות במס למי שמבקש להקים קרן פילנתרופית. הפטור ממס לתורמים בגובה 35% היורדים ממס ניתן רק לכ-5000 עמותות והוא מוגבל לסכום של כתשעה מיליון שקלים לאדם בשנה. זה עדיין רחוק מהטבת המס בחלק מארצות אירופה, ארה"ב וקנדה. מדינת ישראל תעשה טוב אם תגדיל את הפטור ממס בצורה משמעותית ותדרבן אנשים אמידים להקים קרנות פילנתרופיות בארץ.

 טמון פוטנציאל גדול בכיוון זה לפתרון בעיות קשות במדינה בתחומי הרווחה, הבריאות והעוני. כך הכסף הגדול הנעשה על גבם של האזרחים יחזור לאלה שבאמת זקוקים לו, החלשים בחברה. ומדינת ישראל שאינה יכולה לשאת בעומס הצרכים הרבים תצא נשכרת. על מנת ששינוי כזה יקרה יש להוביל חקיקה להטבות מס נרחבות יותר לתורמים ובמקביל לחזק את הקשרים בין עמותות ספציפיות לתורמים שחולקים את השקפת העולם שהן מקדמות.

הפוסט גיוס הון וקפיצת הדרך של הפילנתרופיה הישראלית הופיע ראשון בפלטק את שחם

1. אל תכתבו לקרן בארה"ב במידה ויש לה נציגות קבועה בארץ כמו קרן שוסטרמן, מוריה, קרב, ראסל בארי ועוד.
2. כדאי לצלצל לקרנות בארה"ב (שיש מספרי טלפונים), לבקש מייל ושם הנמען, לנסות להרחיב בשיחה ואז לשלוח פניה קצרה במייל. במכתב כדאי לכלול מבוא (הצורך, הייחוד); מטרות הארגון ופעילותו; 1-2 פרויקטים; ולבקש רשות להגיש בקשה מלאה.

3. מה מרשים את הקרנות האמריקאיות?
– עמותות שיש להן גם פן עסקי (מרוויחות כסף גם משירותים)
– פרויקטים של עזרה עצמית, העצמה
– פרויקטים בעלי השפעה רחבה על החברה הישראלית
– הארגון מוכר ואמין- שקיפות מלאה של הארגון
– יש קשר הדוק בין פעילות הארגון ומטרות הקרן
– גישות חדשניות ויצירתיות
– קיימת הערכה של הפרויקט
– שותפות של מממנים נוספים- בעיקר ישראלים
– התאמה לסדרי העדיפויות העכשוויות של קרנות בארה"ב (ניתן ללמוד עליהם מאתרי האינטרנט או מאתר Foundation Center)
– יש גם עדיפות לנושאים לפי אזורים. למשל, בריאות עדיפה באזור מדינות המערב או חינוך באזור צפון מזרח.

4. קראו היטב את מטרות הקרן והקפידו לעשות שימוש במונחים המקובלים שלה (כגון "השוואת זכויות", "עזרה לילדים בסיכון" וכיו"ב)
5. לא מומלץ לצרף נספח לבקשה ראשונה או מלאה, אלא אם כן הוא קצר ומיוחד במינו
6. הקרנות מעדיפות שת"פ ולא תחרות. זה מגביר את האמינות של הארגונים. זו גישה חדשה ובריאה יותר לגיוס כספים
7. הקרנות בארה"ב אוהבות לרוב פרסום. הדגישו נושא זה וציינו היכן תפרסמו את דבר המענק
8. חלק מנציגי הקרנות בארה"ב מבקרים לעיתים בישראל. לפעמים אפשר לעניין אותם במכתב הראשוני בפגישה בארץ בעת ביקור
9. אם מבקרים אתכם אנשי קרנות מארה"ב זכרו: בעיניהם אנשי הוועד המנהל של הארגון חשובים מהעובדים. תפיסת תפקיד וועד מנהל בארה"ב שונה מאשר בישראל
10. אם קיבלתם מכתב תשובה שלילי, בעיקר לאחר בקשה מלאה: צרו קשר עם הקרן בע"פ ו/או בכתב ונסו להבין מדוע נדחיתם, כדי "לחמם" את הקשר לקראת פנייה נוספת בעתיד.

הפוסט איך להתחיל עם אמריקה- טיפים בפניה לקרנות יהודיות בארה"ב הופיע ראשון בפלטק את שחם

חלק גדול מהעזבונות באתר אינם רלוונטיים מכמה טעמים. אין בהם כמעט כסף (עזבון 107, 109, 114, 118, 125, 129, 130, ועוד ועוד). אם בעזבון יש למטה מ- 200,000 ש"ח, לא כדאי לפנות אליו. בנוסף, יש עזבונות מיועדים שתקועים שנים רבות ואי אפשר לממשם (132, 176, 193, 113, ועוד).

אם לא די בכך, בנוהל עבודת הוועדה נאמר כי הוועדה לא תקצה למוסד עבור פעילותו בפרויקט המבוקש סכום פחות מ- 10,000 ש"ח, אך יש עזבונות מיועדים שסכומם נמוך מזה ולכך יש להוסיף את התנאי של הוועדה ל- 50% מאצ'ינג. זאת ועוד, עזבונות רבים רשומים לצה"ל. הוועדה עלולה לתת אותם למשרד הבטחון כפי שעשתה בשנת 2015. אז נתנה 30 מליון ש"ח מהעזבונות למשרד זה (במקום לחלקו לעמותות).

להלן טיפים להגשה לוועדת העזבונות:

1. כתבו בקצרה ובחסכנות. אין להוסיף שורות ומסמכים מעבר למוקצה בטופס. הוועדה מקדישה זמן מועט מאוד לקריאת הטפסים וכל המקצר מעלה את סיכויו. יש למלא את כל השאלות כולל תיאור העמותה.
2. השתדלו להשתמש במילים כמו נוער בסיכון, פריפריה, אזורי קו עימות, נשים וילדים בסיכון, עניים, דרום, צוק איתן, מצוקה, השמה, הזדמנות, תקווה, שינוי, אהבה, חלומות, אמונה, אחריות, הצלחה (גם לפי מחקרים, מילים אלה יגרמו לאהדה ותשומת לב חיובית לבקשתכם).
3. היזהרו מכפל תמיכות. לא להגיש בשום אופן נושא שיש לכם עליו תמיכה ממשרד ממשלתי.
4. בקשו מענק בין 50,000 ₪ ל- 100,000 ₪. עמותות מעל תקציב של 5 מיליון ₪ יכולות לבקש יותר.
5. במילוי המשרד הממשלתי הממליץ, התרחקו ממשרדים שהרוב מגישים להם כמו משרד החינוך. העדיפו את משרד הרווחה. פנו למשרדים אחרים קטנים (בתנאי שהבקשה מתאימה לנושאי המשרדים).
6. ההמלצה של המשרד הממשלתי לא מחייבת את הוועדה. משרדי הממשלה ממליצים על בקשות רבות מעבר ליכולת הוועדה לתת. הוועדה מתחשבת בהמלצות המשרד שלרוב חיוביות (זה לא כסף שלהם).
7. נספח מס' 2 בעמ' 6 גורם לבעיות רבות. צריך לחתום על הנייר ולא לשנות מילה. רו"ח חייב להקפיד על כל כללי מילוי וחתימה של טופס זה.
8. מי שקיבל שנתיים רצופות מענק על הצטיידות ושיפוץ, לא יכול לקבל שנה נוספת.
9. אם יש גרעון בשיעור מעל 50% ממחזור ההכנסות השנתי (לפי מאזן 2014), יש לצרף דף מרואה חשבון המסביר גרעון זה. גם עודף העולה על שליש מהתקציב השוטף חייב הסבר (עודף בולט עדיף שירשם בעמודה נפרדת במאזן כקרן לטובת משהו. רו"ח חייב לשים לב לנושא).
10. זכרו שאת הכסף תקבלו במקרה הטוב באמצע שנת 2017. תכננו כך שתוכלו להוציא אל הפועל את הפרויקט ששלחתם בכפול מסכום תמיכת הוועדה. לעיתים, הוועדה מבקשת את המאצ'ינג שהצעתם גם אם אושר לכם סכום נמוך ממנו.
11. הצעות מחיר חייבות להיות מופנות לארגון, חתומות ע"י המציע ותקפות ל- 3 חודשים לפני מועד ההגשה. לפניה להחלפת ציוד ושיפוץ יש לצרף הצעת מחיר וצילום של הציוד או מקום השיפוץ.
12. כתבו פרויקט לוועדה. אל תבקשו כסף על הפעילות הסדירה והרגילה שלכם. גם אם זו לב העשייה שלכם, נסחו בקשה שתיראה אחרת משגרת העמותה. אל תשבצו בפרויקט המבוקש עובדים אשר מועסקים במשרה מלאה בעמותה. הבקשה עלולה להיפסל בגלל שתי סיבות אלה.
13. מאזן בוחן חייב להיות מלא, חתום ע"י רואה חשבון, רשומים עליו פרטי המוסד, רשומה תקופת המאזן והוא מאוזן (הרבה עמותות נפסלות בנושא זה).
14. דו"ח כספי לשנת 2014 חייב להיות בעברית, מלא, מבוקר וחתום ע"י רואה חשבון וחברי הוועד.
15. עברו 3 פעמים על רשימת המסמכים המצורפים (רוב העמותות נפסלות בגלל סיבות טכניות).
16.חברי ההנהלה של וועדת העזבונות: יו"ר – תחיה שפירא, שופטת בדימוס. חברים: דוד הרשקוביץ, יצחק לקס, תמר גדרון, שמעון הייבלום, רינה עידן, יעקב פרידגוט, דורון צברי, עארף סייף, יפעת ביטון. זה מידע חשוב ומעניין. אלה האנשים אשר קובעים אם תקבלו מענק וכמה.

הפוסט מי זרק לאתר משרד המשפטים רשימת עזבונות מיועדים ללא סינון ומחשבה – טיפים חשובים בפניה לוועדת העזבונות 2017 הופיע ראשון בפלטק את שחם

• אין אדם כזה
• במשרה חלקית
• במשרה מלאה

האם אנשי הנהלת העמותה מעורבים בגיוס הכספים לארגון?

• כלל לא
• חלקם מעורבים
• כולם מעורבים

האם יש לארגון רזרבות כספיות משמעותיות?

• אין בכלל
• יש מעט
• יש סכום סביר

האם יש לארגון דו"ח שנתי ועלון מידע הנשלח לתורמים?

• אין בכלל
• הכנו בעבר ואנו עושים מדי פעם
• יש לנו דו"חות שנתיים ועלון מידע

האם יש לכם תכנית אסטרטגית לגיוס כספים לשנה הקרובה?

• אין לנו
• התכנית בהכנה
• יש לנו

האם קיימתם אירוע לגיוס כספים עבור הארגון?

• לא קיימנו מעולם
• קיימנו בעבר
• אנו מקיימים כל שנה אירוע

האם יש לארגונכם אגודת ידידים ותורמים גדולים בישראל?

• אין לנו
• יש לנו מעט תורמים גדולים
• אנו מקימים עתה אגודת ידידים לארגון

האם אתם מגייסים כספים מחו"ל?

• כלל לא
• מעט כסף מגיוס בחו"ל
• הרבה כסף מגויס מחו"ל

האם יש לכם מידע על מקורות מימון לגייס כספים ?

• אין לנו
• יש לנו מידע מועט
• יש לנו מידע רב

מהיכן אתם מגייסים את רב הכספים שלכם?

• ממקורות ממשלתיים
• מקרנות
• מתורמים פרטיים
• משירותי הארגון

אם עניתם על יותר מארבע שאלות תשובה "כלל לא" או "אין", סימן שארגונכם זקוק לייעוץ מקצועי רציני על מנת לשפר ולייעל את גיוס הכספים.
פנו אלינו – אנו לרשותכם.

הפוסט האם אתם זקוקים לייעוץ בגיוס כספים? – מבחן לעמותות הופיע ראשון בפלטק את שחם

במילים אחרות, נתינה ועזרה לזולת הן תכונות שביכולתן להבטיח את המשך קיומו של המין האנושי. אבל תפקידן הוא לא רק אבולציוני: מחקרים הראו כי התכונות הללו מעוררות תגובות פיזיולוגיות חיוביות הקשורות לשחרור דופמין, מוליך עצבי הקשור לפעילות תקינה של תנועה, קשב ולמידה. למרבה הצער, למרות שכולנו שואפים ליצור חברה אלטרואיסטית ונדיבה יותר, בפועל יש מעט מאוד מודעות לאופנים השונים בהם ניתן לעודד בני אדם להיות אמפתיים יותר לסבלו ומצוקתו של האחר.

חשוב להבהיר כי המילה "פילנתרופיה" לא מתייחסת רק לגיוס כספים או לנתינה על בסיס כלכלי. למעשה, מדובר בתפיסת עולם רחבה בהרבה שבמרכזה ההבנה כי לנתינה ללא תמורה יש אינספור יתרונות חברתיים, חינוכייםואפילו פיזיולוגיים. בהתאם, חינוך לפילנתרופיה לא חייב לכלול פעולות לגיוס כספים (כמו למשל מכירת עוגיות על ידי תנועות נוער כמו "הצופים"). חינוך כזה יכול להתמקד באינספור פעולות פשוטות שניתן ליישם במסגרת חינוך פורמלי ובלתי פורמלי: סיוע לעמותות בשכונה, ביקורים שבועיים בבתי אבות ובתי חולים, מפגשים עם בעלי מוגבלויות ושלל פעילויות נוספות.

דגש על פילנתרופיה יכול לספק השראה גם ליוזמות יצירתיות יותר כמו הקמת קרן פילנתרופית בבית הספר שתנוהל על ידי הילדים, או לחלופין הפקת אירוע קהילתי כמו יריד למסירת בגדים וחפצים יד שנייה. בנוסף, מוסדות החינוך יכולים להזמין פילנתרופים לשוחח עם הילדים ולהסביר להם יותר על פעילותם. הרעיונות הללו אולי נשמעים כמו מותרות, אבל בקנדה למשל מדובר בלחם וחמאה של מערכת החינוך. הדגש הרב המושם על חינוך פילנתרופי מסייע להפוך את התלמידים הקנדיים לאזרחים תורמים, אמפתיים ויצירתיים.

למרבה הצער, בישראל יש יחס הפוך בין הצורך בחינוך לפילנתרופיה לבין המשאבים שמושקעים בנושא. דו"ח חדש שהארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי פרסם במאי האחרון עורר גלים בעקבות הקביעה כי שיעור העוני בישראל הוא הגבוה במדינות המפותחות (OECD). לפי הדו"ח, אחד מכל שלושה ילדים ישראלים חי בעוני ואחד מכל חמישה ישראלים עני.

על רקע הנתונים העגומים הללו, הצורך לחנך ילדים להיות מודעים יותר לסביבתם ולבעיות הכלכליות של הקהילה בה הם חיים הוא בעל חשיבות מיוחדת. כדי לאפשר לילדינו – ולילדיהם – לחיות באופן טוב וצודק יותר יש להכין אותם לחיים קבוצתיים המתבססים לא רק על תחרותיות ושאפתנות, אלא גם על היכולת לוותר מדי פעם, לחלוק את מה שיש לך עם אלו שיש להם פחות ממך ולהתבונן בביקורתיות על תרבות הצריכה. מבחינה זו חינוך לפילנתרופיה דומה לזריקת אבן לתוך אגם: זוהי פעולה שיוצרת אינספור מעגלי משנה, וביכולתה לשנות את הסביבה כולה.

הפוסט חינוך לפילנתרופיה בגיל צעיר הופיע ראשון בפלטק את שחם

הפוסט הודעה על יום העיון הבא תתפרסם בקרוב! הופיע ראשון בפלטק את שחם