על הממשלה להוביל חקיקה להטבות מס נרחבות יותר לתורמים. הצעד יוסיף תורמים חדשים ויעודד תורמים קיימים להגדיל את היקף הסיוע. זהו אינטרס של המדינה – מגזר שלישי חזק מסייע למדינה לספק שירותים חיוניים לאזרחיה.
המגזר השלישי בישראל מעסיק כ-250 אלף איש, ומספק שירותים חשובים בתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה, איכות הסביבה, התרבות, הספורט ועוד. זהו אחד מיסודותיה של חברה מתפקדת ובריאה, וכל מהותו היא לפעול באזורים ובנושאים שהמדינה לא מטפלת בהם. באופן אידאלי המדינה פועלת בהרמוניה ובשיתוף עם עמותות המגזר השלישי, ובעזרתן היא מספקת לאזרחיה שירותי חינוך, רווחה ובריאות. לכן, למעשה, המדינה צריכה להבין שטובת העמותות היא בעצם טובתה שלה.
אך האם המדינה באמת פועלת באופן הזה? כדי שזה יקרה, המדינה צריכה להבטיח למגזר השלישי קיום תקין ולאפשר לו לשמור על אספקת חמצן סדירה.
פוטנציאל התרומות בישראל גדול מאוד. בכל שנה יש עלייה של כ-10% בסך התרומות, אך שנים רבות אחוז הפטור ממס לא שונה. המלכ"רים מייצרים רווחים שאינם מספיקים לקיים את שגרת פעילותם ונסמכים על פילנתרופיה כדי להתקיים. כל מי שמכיר את עולם העמותות יודע שקיים צורך מתמשך במשאבים ובחידוש מקורות המימון. אך יש פער תמידי בין הרצוי למצוי, פער שהתרחב ביתר שאת בשנתיים האחרונות.
בשנת 2018 סך התרומות לעמותות הגיע לכ-19 מיליארד שקל. כמחצית מהסכום הגיעה מחו"ל. אמנם בשנה האחרונה סך התרומות עלה, אך רק לתחומים שנתפסו כחיוניים להתמודדות עם משבר הקורונה, כמו בתי חולים, עמותות המעניקות סיוע נפשי דרך הטלפון או האינטרנט ועמותות המסייעות לנפגעות ונפגעי אלימות. רבות מהעמותות האחרות, העוסקות בנושאים לא פחות חשובים בשגרה, מצאו את עצמן מול שוקת שבורה.
במצב הקיים מדינת ישראל צריכה לעודד אנשים לתרום, והיא אינה עושה זאת. אין ישות משפטית הנקראת "קרן", אין הקלות במס למי שמבקש להקים קרן פילנתרופית, הפטור ממס לתורמים בגובה 35% היורדים ממס ניתן רק לכ-7,000 עמותות, והוא מוגבל לסכום של כ-9 מיליון שקל לאדם בשנה. הגדלת הפטור על תרומות ב-5% תעלה למדינה כ-80 מיליון שקל בשנה – עלות צנועה עבור המדינה, שעשויה להניב לעמותות מאות מיליוני שקלים באמצעות תמריצים לתורמים.
זה עדיין רחוק מהטבת המס בחלק מארצות אירופה, ארצות הברית וקנדה. בארצות הברית למשל, ארץ הפילנתרופיה, כבר הבינו את כוחו של הכלי הזה, והמדינה מכירה בתרומות לצורכי מסים, ואכן סך התרומות השנתיות מגיע ל-400 מיליארד דולר. המדינה מעודדת אנשים אמידים לתרום באמצעות פטור ממס העשוי להגיע עד 50% מגובה התרומה. מענקים אלה משחררים חלקית את הממשל מתפקידו להחזיק מלכ"רים, העושים עבודה חשובה לטובת הציבור.
בצעד הזה טמון פוטנציאל גדול למתן פתרון לבעיות קשות במדינה בתחומי הרווחה, הבריאות והעוני. כך הכסף הגדול הנעשה על גבם של האזרחים יחזור לאלה שבאמת זקוקים לו – החלשים בחברה, ומדינת ישראל שאינה יכולה לשאת בעומס הצרכים הרבים, תצא נשכרת. כדי ששינוי כזה יקרה יש להוביל חקיקה להטבות מס נרחבות יותר לתורמים, ובמקביל לחזק את הקשרים בין עמותות ספציפיות לתורמים שחולקים את השקפת העולם שהן מקדמות.
ממשלת השינוי התחייבה לשנות את המציאות שירשה, להיות קשובה לצורכי החברה ולפעול לתיקון הליקויים הרבים. יש ביכולתה לעשות מהלך אחד בסיסי, שאף יחסוך למדינה כסף רב ממענקים והעברות תקציביות למלכ"רים: הגדלת הפטור ממס לתרומות, צעד שיוסיף תורמים חדשים לענף ויעודד תורמים קיימים להגדיל את היקף הסיוע. העולם כבר הבין מה שבישראל עדיין לא הבינו, שזה למעשה אינטרס שלה. בסופו של יום מגזר שלישי חזק מסייע למדינה לספק שירותים חיוניים לאזרחיה.
