קרנות השקעה ועשירי ישראל שמתגייסים לקדם את הפילנתרופיה

מעל 140 קרנות השקעה הוקמו לאחרונה בישראל ע"י פילנתרופים

בחודשים האחרונים, הוקמו 3 בתי ספר חדשים. המשותף לבתי ספר אלה שהם הוקמו ע"י אנשי עסקים ואנשים אמידים: בית ספר לילדים בסיכון החממ"ה באור יהודה סמוך לת"א, בית ספר בטבע לילדים עם קשיי למידה ליד רחובות ובית ספר פרטי חברותא למנהיגות ומצויינות ברופין ליד נתניה. בשנים האחרונות הוקמו בישראל 140 קרנות השקעה ועמותות שכולן הן פרי יוזמה של אנשים אמידים שמבקשים לתרום לחברה.

"אם יש משהו קרוב ללבי, אני לא אומרת הנה צ'ק עם חמש ספרות. זה לא אני. אם יש משהו קרוב לליבי, אני רוצה שהוא יקרה ורוצה להשפיע עליו. לראות אותו צומח וגדל ושומר על האיכות שלו".

דברים אלה נאמרו ע"י ענת אגמון, בת זוגו של מריוט נכט, מבעלי חברת צ'ק פוינט (בראיון לעתון מעריב). ענת אגמון יזמה והקימה את מרכז דיאידה בתל אביב כדי לסייע לאמהות בראשית דרכן.

תרבות הנתינה בישראל גדלה

יותר ויותר אנשים אמידים בישראל, חלקם ממתעשרי ההיי טק, מקימים עמותות בנושאים הקרובים לליבם. הם לרוב מעורבים בצורה אינטנסיבית בנעשה בעמותה, חברים בהנהלתה ומסייעים בנושא של גיוס כספים מחבריהם וממקורות נוספים. תרבות הנתינה בארץ הולכת ורווחת יותר ויותר. קשה לאמוד את סכומי הכסף המושקעים בישראל ע"י אנשים אמידים אלה ואחרים.

במדינת ישראל פועלות כ- 20,000 עמותות. הממשלה בישראל מתנערת יותר ויותר מתפקידים מסורתיים של חינוך, רווחה ותרבות ומעבירה אחריות זו לידי עמותות. העמותות משוועות לכסף לפעילותן הרחבה. הן מקצועיות יותר ויכולות לגייס סכומי כסף גדולים לטובת העניין. מדינת ישראל מצידה מתייחסת ברצינות למגזר השלישי. לאחרונה היא הקימה קרן מיוחדת בת 200 מליון ש"ח לתמוך בעמותות בשנה הקשה הנוכחית. רק 600 עמותות פנו לעזרה לקרן זו מה שמראה גם שחלק לא קטן מהעמותות הצליח לשרוד שנה קשה זו לגייס כסף ממקורותיו.

קרנות השקעה בתחום חינוך – ההעדפה של עשירי ישראל

אחד הנושאים המועדפים ע"י עשירי ישראל הוא חינוך. אלה מבינים שהשקעה בחינוך היא השקעה למען עתיד המדינה ועתיד הילדים פה. אנשים אמידים כמו אבי נאור (קרן אורן), אביגדור וילנץ (קרן גלילאו), אודי אנג'ל (קרן אנג'ל) איתן ורטהיימר (עתידים), אילן בן דב (קרן לוטוס), בני שטיינמנץ (קרן לגיל הרך), ד"ר קובי ויהודית ריכטר (בית ספר ניר של הלב), דב לאוטמן (קרן לאוטמן), אילון תירוש (יובלים) דרי שלון (קו הזינוק), רוני צארום (יוניסטרים) ועוד ועוד. רוב העמותות מכוונות לילדים ונוער בסיכון. בני נוער שגדלו במשפחות הרוסות, לרוב בפריפריה, שחייבים לקדמם על מנת להוציא אותם ממעגל העוני והפשע בסביבתם.

חלק מהאנשים האמידים יזמו עמותות מתוך מפגש חוויתי אישי, לרב בשל קשיים בהם נתקלו במהלך נסיון להגשמת מטרה אישית. יאיר גרינברג התקשה למצוא חוגים לבניו ובעקבות כך ייסד את עמותת ראשית מדע, העורכת לגיל הרך חוגי מדע בצורה אטרקטיבית. יעקב גרשוני חווה חינוך טוב לבניו בחו"ל וביקש להעתיקו לארץ. כך יזם את עמותת נירים והקמתו של בית ספר פנימייתי באזור עכו לילדים בסיכון. הוא סחף אתו אנשי חינוך, בעיקר מבוגרי השייטת ואלה פתחו בית ספר פנימייתי מיוחד אשר ייתכן שייחנך את בוגריו גם לשירות צבאי משמעותי.

במדינת ישראל מתגוררים כ- 15,000 אנשים שמוגדרים מיליונרים (הון פרטי של מליון דולר לפחות). לחלק גדול מהם יש למעלה ממאה מליון דולר פנויים. מדינת ישראל הבינה שכדאי לדרבן אותם להקים קרנות השקעה משפחתיות ועתה הוקמה וועדה על מנת לבחון איך להגדיר קרן זו מבחינה משפטית ולעודד את עשירי הארץ לבצע תרומה לעמותה כזו או אחרת.

בשנים האחרונות מתחרשת מהפכה בישראל. אלפי ישראלים תורמים סכומים משמעותיים לעמותות. לפי אחת ההערכות, סך התרומות מגיעות למיליארד דולר. העמותות הישראליות לא נשענות יותר רק על "הדוד העשיר מאמריקה" אלא גם על פילנטרופיה מקומית שהולכת ורווחת.

סטייסי שחם איציק פלטק
בעלי משרד ייעוץ לעמותות הגדול בארץ
www.fundraising.org.il