מהן ההשלכות של סיפוח קרנות פילנתרופיות ע"י משרדי הממשלה?
אחד מעשירי ישראל החליט לאחרונה למסד קרן פילנתרופית. נבחרה מנהלת מוכשרת מאוניברסיטת ת"א. המשפחה בעלת הקרן הגדירה את מטרות הקרן, בעיקרן סביב החינוך בגיל הרך. מנהלת הקרן החלה ללמוד את הנושא, שמלוות אותה שתי יועצות. האחת, אשת מקצוע מהטובות בארץ בתחום, המנהלת בהצלחה רבה עמותה שעוסקת בגיל הרך, והאחרת, אשת ראש הממשלה, אף היא תורמת לקרן מניסיונה החינוכי. זוהי ההקדמה למצבן של קרנות פילנתרופיות בישראל היום…
שרת החינוך גילתה עניין רב בתקציבי הקרן כבר בראשית דרכה. לא עברו חודשים רבים וארגון ציבורי מהגדולים בארץ, הציע שפעילות הקרן תהיה אך ורק דרכו. העמותות הרבות העוסקות בנושא החינוך בגיל הרך לא יזכו במענקי הקרן, שהרי זו תיבלע בממסד הממשלתי – ציבורי של מדינת ישראל.
השלטות באופן גורף על לא מעט קרנות
משרדי ממשלה בישראל ומוסדות ציבור אחרים, כמו הג'וינט, הסוכנות, קק"ל וקרן היסוד, ניסו תמיד לעשות גיוס כספים לעמותות מקרנות למיניהן. בשנה האחרונה, עם צמצום התקציבים ובעטייה של המלחמה בלבנון, משרדי ממשלה ומוסדות ציבור משתלטים באופן גורף על לא מעט קרנות. הם פוגעים בכך פעמיים בעמותות הרבות. מחד גיסא, התקציבים של המשרדים מצטמצמים ומאידך גיסא, ההתנפלות על הקרנות מונעת מהאחרונות לתת מענקים רבים לעמותות המשוועות לכסף.
ישנן כ-600 קרנות פילנתרופיות בישראל המעניקות כסף לעמותות ולמלכ"רים. התחרות על כסף זה הולכת וגדלה עם ריבוי העמותות והתמקצעותן. התקווה היתה, כי ריבוי הקרנות ופיתוחן, יספקו משאבים חדשים ויביאו לצמצום התלות של המגזר השלישי בממשלה והנושא של גיוס הון לעמותות יהפוך פשוט יותר.
ניצול כוחם של משרדי הממשלה
משרדי הממשלה, קרנות גדולות ומוסדות ציבור, מנצלים את כוחם ומשאביהם וסוחפים לצרכיהם קרנות פילנתרופיות חדשות וישנות.
קרן תד אריסון, המסייעת רבות לעמותות, ביטלה את סבב הפניות האחרון ותרמה סכומים גדולים, דרך משרד החינוך, לפעילות בצפון. הקרן הגדולה בישראל, יד הנדיב, מחוזרת נמרצות ע"י משרדי ממשלה, לעזרה וסיוע בצרכיהן. קרן סאקט"א – רש"י, הפכה לזרוע ביצועית של משרדי הממשלה ומאות מיליוני שקלים מנותבים דרכה ובניהולה. קרן קרב, קרן ברנקו-וייס, קרן ידידות, קרן קיסריה ועוד, מעורבות חזק בפעילות ממשלתית מובהקת.
מדינת ישראל אינה מפקחת כלל על מאות הקרנות שפועלות בישראל. בניגוד לארה"ב, כאן אין מעקב על היקף תרומותיהן ביחס לנכסיהן, על הוצאות ההנהלה ועל שקיפותן. כמו כן, אין תמריצים כלכליים לפעילות של קרנות פילנתרופיות בישראל (לפחות לא תמריצים משמעותיים). נהפוך הוא, בהשתלטות מוסדות הממשלה על הקרנות, הן מונעים מאלפי עמותות קבלת מענקים שוטפים, שהינם החמצן למחייתן. עמותה המקבלת מענק, ולו גם של 20,000$, מצליחה להניע פעילות חשובה, לפקח עליה ולנהל אותה בשקיפות ובמקצועיות.
על המדינה לעודד פתיחת קרנות פילנתרופיות חדשות, לדאוג שהמידע עליהן יתפרסם בגלוי, לעודד שיתוף פעולה בין הקרנות, לזכות את כספיהן במלואם ממס. דברים אלה לא נעשים לצערנו ולאחרונה נוסף חטא על פשע, עם גזילת כספי הקרנות ומניעתן מן העמותות.
