ביורוקרטיה מסובכת, פרוטקציות וסחבת – אלו הן רק חלק מהסיבות לכך שעמותות מעטות פונות לקרן העזבונות של המדינה (או בשמה

דרוש מקצוען, מנוסה, עם ברק בעיניים, בעל כושר ביטוי בעברית ובאנגלית, אופטימי ללא תקנה, יצירתי ורעב להצלחה". כל מי שפתח

שבעה אנשים ופלאפון – זה כל מה שנדרש כדי להקים עמותה בישראל. ממלאים טופס, משלמים אגרה סמלית ויוצאים לדרך. ואכן,

המצב הכלכלי הנוכחי מבליט את הקושי של העמותות בישראל לגייס כסף. הן זועקות לעזרה וחלקן לא יצליחו לשרוד את המשבר.

מעל 140 קרנות השקעה הוקמו לאחרונה בישראל ע"י פילנתרופים בחודשים האחרונים, הוקמו 3 בתי ספר חדשים. המשותף לבתי ספר אלה

תרומה לעמותה והשינוי התפיסתי בגודלה במקרים רבים תרומה לעמותה וגיוס כספים ומשאבים עבורה, הופך להיות נטל על מנהלי עמותות רבים.

הפרויקט מתואר בשפה דלה, מסורבלת או קשה להבנה. הפרויקט המוצע לא תואם עם אנשים וגופים אחרים העוסקים באותו נושא. כותב

מהן ההשלכות של סיפוח קרנות פילנתרופיות ע"י משרדי הממשלה? אחד מעשירי ישראל החליט לאחרונה למסד קרן פילנתרופית. נבחרה מנהלת מוכשרת מאוניברסיטת